HOT
סמליל החברה מאז ספטמבר 2018 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה פרטית |
| מוטו | There's no place like HOT |
| מייסדים |
רם בלינקוב עמית לוין (מנכ"ל מת"ב דיגיטל) יוסי דואר (מנכ"ל תבל דיגיטל) אלי הולצמן (מנכ"ל ערוצי זהב) |
| תקופת הפעילות | אוקטובר 2003 – הווה (כ־23 שנים) |
| חברת אם | קבוצת אלטיס |
| חברות בנות | HOT CINEMA, הוט נט ו-NEXT TV |
| מדינה |
|
| מיקום המטה |
ישראל |
| משרד ראשי | קיבוץ יקום |
| ענפי תעשייה | טלוויזיה בכבלים, אינטרנט בכבלים, טלפוניה, שידורי טלוויזיה באינטרנט |
| מוצרים עיקריים |
טלוויזיה רב-ערוצית וידאו על פי דרישה אינטרנט וטלפוניה |
| הכנסות | 3.85 מיליארד ש"ח (2021)[1] |
| רווח תפעולי | 218 מיליון ש"ח (2018)[2] |
| רווח | 80.0 מיליון ש"ח (2018)[2] |
| הון עצמי | 2.07 מיליארד ש"ח (2018)[2] |
| סך המאזן | 6.17 מיליארד ש"ח (2018)[2] |
| יו"ר | פטריס ג'יאמי |
| מנכ"ל | טל גרנות-גולדשטיין |
| עובדים | כ־3,000 (2021)[3][4] |
| www.hot.net.il | |

הוט – מערכות תקשורת בע"מ (ידועה גם בשם HOT) היא גוף וחברת תקשורת וכבלים ישראלית, המספקת שירותי IPTV (טלוויזיה באמצעות האינטרנט), אינטרנט וטלפוניה. החברה נמצאת מאז 2011 נמצאת בבעלות מלאה של קבוצת אלטיס, שבבעלות איל התקשורת פטריק דרהי[5]. נכון לינואר 2026, על פי ההערכות, לחברה כ־550 אלף מנויים[6]. בשנים 2011–2026 סיפקה החברה גם שירותי תקשורת סלולרית, באמצעות חברת הבת HOT mobile שנמכרה[7].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – טלוויזיה רב-ערוצית בישראל, טלוויזיה פיראטית
המכרזים לפריסת טלוויזיה בכבלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-24 בנובמבר 1980[8], פורסם לראשונה מכרז להקמת רשתות של טלוויזיה בכבלים, בארבע אזורים שונים בישראל, ביוזמת שר התקשרות יצחק מודעי[9]; אך הם בוטלו חודשיים אחר כך[10], עקב סכסוך בין שר התקשורת יצחק מודעי ושר החינוך זבולון המר, על חלוקת הסמכויות ביניהם[9]. שר החינוך היה ממונה על רשות השידור ולא הייתה הגדרה בחוק למי הסמכות לאשר הקמת טלוויזיה בכבלים. היועץ המשפטי לממשלה, יצחק זמיר, הגיש חוות דעת וקבע, כי המצב המשפטי איננו מאפשר הוצאת המכרזים. מיד אחר כך המשיכה ועדת הכלכלה ושר התקשרות מרדכי ציפורי (שהחליף את מודעי בתפקיד) בקידום היוזמה. הוקמה "ועדת ברסלע", בראשות משנה ליועץ המשפטי לממשלה יורם ברסלע, במטרה לבחון את הסדרת שידורי הטלוויזיה בכבלים בישראל ואת סוגיית שילוב הפרסומות בהם. במקביל החלו להתארגן קבוצות שונות של יזמים להשתתף במכרזים[11]. ועדת ברסלע הגישה את מסקנותיה בספטמבר 1982 והמליצה לקדם חקיקה שתסדיר הפעלת טלוויזיה בכבלים בישראל[12]. השלמת החקיקה נמשכה עוד כארבע שנים ורק בתקופתו של שר התקשורת אמנון רובינשטיין הושלמה, שחוק העבלים עבר בכנסת ביולי 1986. שנה אחר כך הוקמה המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין, תחילה בשם "המועצה לפיקוח על השידורים בכבלים", במטרה לנהל את המכרזים לזיכיונות להקמת רשתות לשידורי טלוויזיה בכבלים בישראל ב-25 אזורי זיכיון[13].
המכרזים הראשונים פורסמו בדצמבר 1987[14]. באוגוסט 1988 הוכרזו שני הזוכים הראשונים במכרזים: קבוצת "ערוצי זהב" שותפות שכללה את החברות "תדיראן", קבוצת ״ידיעות אחרונות" וקבוצת "עורק" של מוריס קהאן, וקבוצת "מת"ב - מערכת תקשורת בכבלים" שותפות שכללה את החברות "דנקנר השקעות", "מעריב החזקות", קרן ההשקעות "שמרוק הולדינגס" האמריקאית, ואיש העסקים חנניה גיבשטיין[15]. בנובמבר 1988 ניתן הזיכיון לאזור שכלל את תל אביב לחברת "תבל"[16]. בינואר 1989 ניתן הזיכיון שכלל את העיר חיפה לחברת "כייבל-נט"[17]. שני זכיניים נוספים, "עידן" ו"גוונים", קיבלו זכיינות במהלך אותה שנה. במקביל נאלצה המועצה להתמודד עם סגירת תחנות הכבלים הפיראטיות שפעלו אז בישראל והופעלו על ידי גורמי פשע מאורגן[18].
פריסת התשתית ותחילת השידורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסוף שנת 1989 החלה החברה הראשונה, "מת"ב", לפרוס את תשתית בעיר בת ים[19]. בתחילת שנות ה-90 חולקה ישראל בסופו של דבר ל-31 אזורי זיכיון אשר הוענקו ל-6 החברות שזכו במכרזים: "תבל – תשדורת בינלאומית לישראל", "מתב – מערכות תקשורת בכבלים", "ICS" (ששינתה בהמשך את שמה ל"עידן"), "ערוצי זהב", "גוונים" ו"כייבל-נט". לצורך הבטחת פריסת הכבלים גם באזורי פריפריה, בהם הכדאיות הכלכלית הייתה נמוכה יותר, חולקו אזורי הזיכיון כך שיכללו עיר או אזור מרכזי, עם יישובים או אזורים בפריפריה. כך לדוגמה, המכרז לערים תל אביב וגבעתיים כלל גם את אזור עמק יזרעאל וקריית מלאכי[13]. תחילה כללה התוכנית חלוקה של כמה זיכיונות באותן ערים[13], אך תוכנית זו בוטלה אחר כך. בדצמבר 1990 עברה חברת "כייבל-נט" לבעלות חברת "מת"ב", לאחר שנקלעה לקשיים ולא השלימה את פריסת התשתית[20].
חלוקת הזיכיונות של הספקיות (נתונים חלקיים):
מתב: נתניה והסביבה, בת-ים, חולון, צפת, חצור הגלילית, טבריה, קריית שמונה, רמת הגולן, חיפה וחדרה*
תבל: תל אביב, גבעתיים, עמק יזרעאל, אשדוד, אשקלון, קריית מלאכי, נצרת עילית, נצרת, עפולה, מגדל העמק, יקנעם
גוונים: הקריות, השפלה (ראשון לציון, רמלה, לוד), מעלות, כרמיאל
ערוצי זהב: ירושלים, רמת גן, פתח תקווה, קריית אונו, יהוד, אור יהודה, השרון הדרומי (כפר סבא, רעננה, הוד השרון והרצליה), בית שאן, מועצה אזורית אשכול, מועצה אזורית יואב, קריית גת, אילת ודרום הנגב
עידן: באר שבע, דימונה, ערד, ירוחם, עכו, נהריה, רחובות, נס ציונה, יבנה
*אזורי זיכיון אלו נוספו לאחר העברת כייבל-נט לשליטתה של מתב ב-1991.
כל אחת מהזכייניות פעלה כמונופול באזורי הזיכיון שלה ונאסר על החברות לשתף פעולה זו עם זו; אך בפועל, שיתפו החברות פעולה עם הקמתן, לצורך רכישה משותפת של התכנים המשודרים (למעט הפקה אזורית), כולל הקמת ערוצים להפקת מקור (ערוץ המשפחה, ערוץ הילדים ערוץ הספורט וכו'). לצורך הרכישה הוקמה חברה משותפת - "ICP" (ראשי תיבות של Israel Cable Programming)[21]. כבר במאי 1989 אנשי החברה נסעו לרכוש במשותף תוכן ביריד הטלוויזיה MIPTV בצרפת[22]. ב-2003 הוחלף שמה של ICP ל-HOT Vision ואחר כך הוא מוזגה באופן מלאה לחברת האם[23].
בשנת 1998 אושרה רכישת "גוונים" בידי "תבל"[24], ורכישת "עידן" בידי "ערוצי זהב"[25]. כך שמשנה זו נותרו רק שלוש חברות כבלים, לעומת שש שזכו במכרזים במקור. באותה שנה גם החלו מגעים ראשונים על מיזוג ביניהן[26]. מבין השלוש, חברת "מת"ב" הייתה היחידה שהייתה חברה ציבורית, לאחר שביצעה הנפקה בבורסה לניירות ערך בתל אביב באוקטובר 1993[27]; ואחר כך גם בנאסד"ק[28].
בשנת 1999, עמד מספר המנויים של שלוש חברות הכבלים על קרוב כ-1.05 מיליון (לתבל היו 427 אלף מנויים, לערוצי זהב 339 אלף מנויים ולמת"ב 287 אלף[29].
אי פריסת התשתית בישובי פריפריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]למרות התחייבותן המקורית לספק שירותי כבלים לכל היישובים בארץ (למעט יישובים שעלות החיבור להם גדולה יותר מפי 4 מהממוצע הארצי)[30], סירבו חברות הכבלים לספק שירותים לאזורי פריפריה רבים (למעט הערים הגדולות בה)[31]. למרות הכיסוי החלקי של שוק הצרכנים, קצב החדירה של השידורים בכבלים בישראל היה מהמהירים בעולם – תוך כ-7 שנים התחברו לטלוויזיה בכבלים כ־70% מבתי האב בישראל[32].
במשך השנים לחץ משרד התקשורת על חברת הכבלים הממוזגת HOT להשלים את הפריסה בפריפריה[33]; ובדצמבר 2010 אף הוגשה תובענה ייצוגית בעניין נגד החברה[34]. באוגוסט 2016, החליט מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, לדחות את חובת פרישת תשתיות ליישובי פריפריה בשלוש שנים[35]. במאי 2019, ועדה מייעצת במשרד התקשורת המליצה לא לחייב את HOT לפרוש את תשתית הכבלים שלה ב-231 יישובים בפריפריה, בגלל העלות הגבוהה, ולהציע שירות באמצעות רשתות סלולר ואמצעים אלחוטיים אחרים[36]. נכון לשנת 2021 חברת HOT לא השלימה את הפריסה בפריפריה (מעל לשלושים שנה אחרי תחילת שידורי הכבלים)[37].
התחרות מול חברת yes
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-15 ביולי 2000 עלו לאוויר שידורי חברת בטלוויזיה בלוויין yes ותוך כשלושה חודשים היא גייסה כ-50 אלף מנויים[38]. מיומה הראשון סיפקה החברה ללקוחות ממיר דיגיטלי ובו שירותים שלא נכללו בשירות האנלוגי של חברת הכבלים; דוגמת לוח שידורים על המסך, תקצירי תוכניות, בחירת שפת תרגום וקידוד תוכניות מפני צפיית ילדים. חבילת הערוצים המלאה כללה 82 ערוצים אך רק 20% מהלקוחות רכשו אותה, כ-70% מהלקוחות בחרו בחבילות ערוצים שהרכיבו בעצמם (טירינג), בנוסף על חבילת הבסיס, שכללה את הערוצים שהוצעו אצל חברות הכבלים בנוסף לתשעה ערוצים להזמנת סרטים[39].
באפריל 2001 הודיעה yes כי גייסה כ-130 אלף מנויים, וכי הורידה את מחירי הציוד והממירים לקראת כניסת שידורים דיגיטליים בחברות הכבלים[40]. בנובמבר 2001 פורסם כי לחברה יש כ-230 אלף מנויים, כ-20 אלף פחות מהרף הקובע לכך שחברות הכבלים לא יהיו מחויבות יותר למכור ליס את ערוץ 3, ערוץ הסרטים, ערוץ הספורט וערוץ הילדים. חברות הכבלים החלו במאמצים אגרסיביים להחזיר אליהם לקוחות שעברו ל-yes לאחר שמאפריל 2001 הם הציעו שידורים דיגיטליים[41].
כניסת yes לשוק, עוררה את התחרות בשוק הטלוויזיה הרב-ערוצית. בתחילת הדרך חברות הכבלים הורידו את מחיריהן במטרה למשוך לקוחות, ולמנוע עזיבה של לקוחות קיימים. בשנה הראשונה לפעילות yes על חברות הכבלים נאסר להציע חבילות ערוצים גמישות בתשלום (טירינג) וכן שידורים דיגיטליים[42], בעוד yes הורשתה להציע שירותים אלו. עובדה זו העניקה יתרון ל-yes שהתמודדה בתחילת דרכה עם קשיים כספיים וטכניים ופיגור בחיבור מנויים[43].
איחוד חברות הכבלים ל-HOT
[עריכת קוד מקור | עריכה]חברות הכבלים ניסו בתחילה להתמודד עם החדירה של yes לשוק באמצעות הצבת פיתויים בפני לקוחות עוזבים, ניסיונות להפוך את פרוצדורת המעבר למורכבת, וכן באמצעות רכישת תכנים שישודרו בלעדית בשידורי הכבלים. מצב זה הביא לכך שבשנותיה הראשונות הציגה yes שפע תכנים שנרכשו במחירים זולים בהרבה מספריות הטלוויזיה הבריטית והאוסטרלית. תוכנית זו נכשלה במידה רבה, גם משום שהוצאות הרכישה המופרזות הובילו את חברות הכבלים אל עברי פשיטת רגל (בראשה חברת הכבלים "תבל" שקרסה)[44], אך גם משום שסדרות רכש שנרכשו בממון רב שודרו בערוץ 3, שמתוקף חוק המועצה לשידורי כבלים ולווין, הועבר גם לצופי yes. סיבה משוערת נוספת הייתה שחברות הכבלים העריכו באופן שגוי את מידת החשיבות שיש לתכנים ספציפיים במערכת ההחלטות של לקוחותיהם, שככל הנראה הכריעו פעמים רבות גם על בסיס של שירות (או היעדרו), או שהסתגלו בקלות רבה ואף יצרו העדפה לתכנים שהציעה "yes"[45].
בשנת 2002, החלו שלוש חברות הכבלים בתהליך של מיזוג[46], שבסופו אוחדו לחברה אחת - "HOT" (המיזוג המשפטי והפיננסי הושלם רשמית בסוף 2006, אך המותג HOT הושק כבר בסוף 2003)[47][48]. המיזוג בוצע כך שהחברה הציבורית הקיימת "מת"ב" (שהייתה כבר רשומה בבורסה), קלטה את הפעילות של "תבל" ו"ערוצי זהב", והקצתה מניות לבעליהן. שם החברה שונה מ"מת"ב – מערכות תקשורת בכבלים בע"מ" ל"הוט - מערכות תקשורת בכבלים בע"מ" ובינואר 2007 ל"הוט - מערכות תקשורת בע"מ"[49].
הבנקים הגדולים בישראל גם קיבלו החזקות במניות חברת הכבלים הממוזגת, בהתאם לגודל החובות שהיו כלפיהם קודם, בעיקר חובות "תבל" שפשטה את הרגל ועברה לבעלותם[50]. הבנקים המרכזיים שהחזיקו במניות HOT היו בנק לאומי שהחזיק בכ-15%, בנק הפועלים שהחזיק בכ-6%, הבנק הבינלאומי שהחזיק בכ-5% ובנק דיסקונט שהחזיק בכ-2%[51].
בבעלות פטריק דרהי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2009, רכש איל התקשרות פטריק דרהי, בארבע עסקות שונות, בתוך חצי שנה מבנק לאומי, בנק דיסקונט[52], מקבוצת דלק ומהציבור 52% מהחברה תמורת כ-1.5 מיליארד שקל[53]. שנה אחר כך הוא רכש עוד כ-20% מהחברה מידי אליעזר פישמן ונוני מוזס והגיעה להחזקה של כ-65%[54].
במקביל באותה תקופה פטריק דרהי רכש את חברת התקשורת מירס ממוטורולה, תמורת כ-650 מיליון שקל[55], באמצעות מימון שקיבל מבנק הפועלים[56]. בשלב הראשון, חברת הכבלים HOT ומירס פעלו כ"חברות אחיות" תחת אותו בעל שליטה, אך ל-HOT עצמה לא היו מניות במירס. בשנת 2011 דרהי מכר את מירס ישירות לחברת HOT תמורת כ-950 מיליון שקל, בעסקה שהוגדרה כ"עסקת בעלי עניין"[57]. מירס הפכה לחברה-בת בבעלותה המלאה של HOT, שמה שונה ל-HOT Mobile, והיא החלה להציע חבילות תקשורת משולבות (טלוויזיה, אינטרנט וסלולר) כחלק מקבוצת HOT[58].
במאי 2012, החלה HOT ברכישה עצמאית של מניות, לאחר שדירקטוריון החברה אישר הקצאה של 184 מיליון שקל לביצוע שלה. באותה עת אליעזר פישמן, קבוצת ידיעות אחרונות, וקבוצת דלק, עדיין החזיקו בכמות קטנה של מניות. לאחר ביצוע מהלך זה עלה חלקו של דרהי לכ-70%[59]. ב-26 באוגוסט 2012, פרסם דרהי הצעת רכש לרכישת יתרת המניות של HOT מהציבור ומחיקת המניה מהמסחר בורסת תל אביב[60]. הצעת הרכש הייתה במחיר של 37 שקל למניה ובתמורה כוללת של כ-830 מיליון שקל. מחיר ששיקף ל-HOT שווי שוק של כ-2.7 מיליארד שקל. הצעה זו נכשלה והוא העלה את המחיר לכ-42 שקל למניה[61]. הצעת הרכש נענתה במלואה בדצמבר 2012, ובעקבות זאת חדלה HOT להיות חברה ציבורית הנסחרת בבורסת בתל אביב (למעט המשך המסחר באיגרות החוב של החברה)[62]. את המימון להצאת הרכש השיג ממשקיעים מוסדיים באירופה וארצות הברית, באמצעות הנפקת איגרות חוב הרשומות בלוקסמבורג[63].
לאחר מעבר החברה למעמד של חברה פרטית, פיטרה כ-200 טכנאים[64], וביצעה מיקור חוץ לשירותי הטכנאים וההתקנות לחברת הקבלן תל אביב טלקום (תא"ט - T.A.T), הנמצאת בבעלות[65].
במחצית השנייה של העשור השני של המאה ה-21 החלה ירידה משמעותית במספר מנויי הטלוויזיה של החברה, עם כניסתן של מתחרות חדשות לשוק הטלוויזיה בישראל, ובהן סלקום tv ופרטנר tv[66].
בפברואר 2018 החלה חברת הוט להתחיל לשווק במסגרת החבילה שלה את נטפליקס, כחלק מהסכם גלובלי של קבוצת אלטיס עם נטפליקס[67].
בינואר 2021 נקנסה החברה בשישה מיליון ש"ח באשמת פגיעה ברפורמת השוק הסיטונאי דרך הערמת קשיים על ספקיות אינטרנט לחכור את מקטעי התשתית שלה[68].
סמלילי החברה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סמלילי חברת ערוצי זהב במהלך השנים (כולל את סמליל עידן)
- סמלילי חברת מת"ב במהלך השנים (כולל את סמליל NonStop)
- סמלילי חברת תבל במהלך השנים (כולל את סמליל גוונים)
- סמליל ICP, לפני שינוי שם החברה
- הסמליל המאוחד, לפני המיתוג מחדש כ-HOT
- הלוגו הראשון של HOT שהיה בשימוש מאוקטובר 2003 עד מאי 2012
- הלוגו הנוכחי של החברה, בשימוש החל מ-2 בספטמבר 2018
בראשית ספטמבר 2018, נכנסה החברה לתהליך של מיתוג מחדש, בו שינתה את הסמליל שלה ללוגו חדש ומרובע[69]. השקת המיתוג החדש כללה שינוי גם לסמליל החברות "הוט מובייל", "הוט 017" ו"הוט נט", וכן לכל ערוצי הטלוויזיה של החברה.
שירותי הטלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השידור האנלוגי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם הקמתן, עמדו בפני חברות הכבלים אתגרים גדולים בנושא הקמת התשתית הטכנית. חלק מהחברות, כגון תבל, העדיפו שלא להשקיע בנושא התשתית, אלא לשכור מבזק תשתית מוכנה, לשלם דמי שכירות אך לחסוך עלויות הקמה. חלק מהחברות, כגון מת"ב וגוונים, בחרו שלא להיות תלויות והעדיפו להניח תשתית משלהן. הדבר בוצע בפועל על ידי ניסור רצועה דקה בכבישי הערים, טמינת כבלים וכיסוי באספלט. על המדרכות הותקנו ארונות שליטה. ההשקעה הכספית בפרויקט זה הייתה גדולה מאוד, וביקורת רבה הושמעה מצד האזרחים וראשי הערים על ביצוע קלוקל והריסת תשתיות, ואף הוגשו מספר תביעות משפטיות בנושא. אך עם השנים, כחלק מהתחזוקה השוטפת של כבישי הערים, נעלמו מן הנוף התמונות של הכבישים המחורצים, ותשתית הכבלים הפכה לחלק מהתשתיות הסטנדרטיות האחרות המותקנות בערים, כגון מים חשמל וביוב.
חברות הכבלים השקיעו מראש בכבלים איכותיים והכנה לתקשורת דו כיוונית, מתוך ראייה עתידית של מפת התקשורת, אך בשנים הראשונות התקשורת הייתה חד סטרית. עם עלייתן לשידור, השתמשו חברות הכבלים בשידור אנלוגי רגיל, כאשר ניתן היה להבחין בשתי שיטות עיקריות. השיטה של רוב החברות, כגון מת"ב, הייתה שידור "רגיל". על מנת למלא אחר דרישות רוחב הפס אשר היו דרושות לשידור כל הערוצים, בוצע שימוש בערוצי שידור שאינם מיועדים במקור לשידורי טלוויזיה, דבר הנקרא Hyper Band. באופן זה ניתן היה להעביר כמות ערוצים גדולה יותר. מכשירי הטלוויזיה אשר היו נפוצים בתחילת הדרך, לא כללו תמיכה ב-Hyper Band, ולצורך זה סיפקו חברות הכבלים ממיר, אשר איפשר קליטה של השידורים בכל מכשיר. עם הזמן, החלו להימכר מכשירי טלוויזיה אשר תמכו ב-Hyper Band והצורך בממירים פחת. חיסרון עיקרי בשיטה זו, מנקודת המבט של חברת הכבלים, הוא היכולת שהייתה לבצע חיבורים פיראטיים. ואכן דבר זה היה נפוץ, בעיקר כאשר חברות הכבלים דרשו תשלום נוסף עבור כל נקודה בבית.
בחברת תבל בחרו לשדר את השידורים בצורה מוצפנת, דבר שגרם לצורך בממירים גם עבור טלוויזיות התומכות ב-Hyper Band. אמנם דבר זה נתן לחברה הגנה טובה בפני חיבורים פיראטיים, אך גרר ביקורת מפני שחסם את האפשרות להקליט בווידאו ערוץ אחד ולראות באותו זמן ערוץ אחר, מבלי להתקין שני ממירים לצורך העניין.
עם השנים, קיבלו חברות הכבלים אישור לשדר מספר ערוצי סרטים בשיטת שלם וצפה (PPV). הדבר בוצע גם בשיטה האנלוגית, כאשר השידורים מעורבלים, ועם רכישת הסרט, הממיר פותח את הערבול ומאפשר לראות את הסרט. בכל ערוץ שודרו מספר סרטים בודד בלולאה אינסופית, והצופה שרצה לראות את הסרט, היה צריך להתאים עצמו לשעת תחילת הסרט.
ב-1999 התכוונה מת"ב לספק שירותי טירינג (חבילות ערוצים בהזמנה), באמצעות המערכת האנלוגית. הדבר נתקל בהתנגדות של משרד התקשורת, שהצהיר שיאפשר טירינג רק במערכת שידור דיגיטלית.
בחודש יוני 2014 הוט ניתקה באופן סופי את כל המנויים מהשידור האנלוגי[70].
השידור הדיגיטלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2000, עם תחילת שידורי חברת הלווין yes, חברות הכבלים חויבו על ידי המועצה לשידורי כבלים ולווין בכמה מהלכים על מנת לתת לחברת הלוויין, שרק יצאה לדרך, יתרון כלשהו שיקל עליה להיכנס לשוק וליצור תחרות. בשנה הראשונה לשידורי yes נאסר על חברות הכבלים להציע שידורים דיגיטליים; בהחלטה שפורסמה ב-13 במאי 1999, נאסר על חברות הכבלים להפעיל חבילות ערוצים בהזמנה (טירינג) לתקופה של 18–27 חודשים או עד שמספר המנויים בלוויין יגיעו ל-250,000, וזאת. חברות הכבלים ניסו להילחם בגזרה על ידי הגשת עתירה לבג"ץ (בג"ץ 7852/98 ערוצי זהב ושות' נ' שרת התקשורת, פ"ד נג(5) 423 (1999), אך העתירה נדחתה[71]. בנוסף חויבו חברות הכבלים למכור ל-yes את הערוצים 3, 4, 5, ו-6 (למעט הפקות מקור)[72][73]
בתחילת שנת 2001 קיבלו חברות הכבלים אישור להתחיל להפעיל במקביל לשידור האנלוגי, שידור דיגיטלי. ההבדל העיקרי הוא שהמידע העובר ממרכז הכבלים אל הלקוחות הוא מידע סיפרתי, המתורגם בממיר הדיגיטלי לאות טלוויזיה. השידור הדיגיטלי היה זהה בתחילת הדרך לשידור האנלוגי מבחינת התכנים, והתיימר לספק איכות משופרת וכן מידע על תוכניות ותפריטים על גבי המסך, בדומה לשירות שממירי yes הדיגיטליים כבר הציעו כחצי שנה. בפועל עבר השידור הדיגיטלי קשיי לידה, שכללו תמונות קפואות או מתערבלות, עד שהתשתיות התייצבו. השידור הדיגיטלי אִפשר להעביר מספר רב של ערוצים, הרבה מעבר ליכולת בשידור האנלוגי.
בספטמבר 2001, קיבלו חברות הכבלים אישור להציע חבילות טירינג, והחברות יצאו במגוון חבילות חדש. מתכונת זו סופקה רק ללקוחות השידור הדיגיטלי.
הממיר הדיגיטלי, המהווה למעשה מחשב בזעיר אנפין, אִפשר להציע גם חבילות משחקים אינטראקטיביים, וערוצים נוספים שאינם מהווים ערוצי טלוויזיה, כגון ערוצי מידע שונים, וכן אפשרות לצפות בחשבונית דרך הטלוויזיה.
כמו כן, רוב הערוצים החדשים אשר נוספו עם השנים נקלטים אך ורק באמצעות השידור הדיגיטלי מאז החל לפעול ואינם מסופקים כלל ללקוחות האנלוגים, וכן הורדו מספר ערוצים מהשידור האנלוגי אך המשיכו להקליט בשידור דיגיטלי. לקראת העשור השני של המאה ה-21, החלה HOT בתהליך מעבר לשידור דיגיטלי בלבד[74][70].
שידורי OTT
[עריכת קוד מקור | עריכה]NEXT TV
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – NEXT TV
בשנת 2017 השיקה הוט תחת המותג NEXT TV שירות OTT, השירות מועבר על גבי האינטרנט ומאפשר לצפות בתכנים על גבי הטלוויזיה דרך יישום ייעודי לסטרימרים או לטלוויזיות חכמות. בנוסף, ניתן לצפות בתכנים שאינם ליניאריים באמצעות אפליקציית מובייל, או באמצעות המחשב[75]. השירות מציע ערוצי טלוויזיה וסדרות, לרבות סדרות המקור של HOT, במחיר נמוך ממחיר מנויי הכבלים.
אפליקציית HOT TV וסטרימר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2021, השיקה הוט את שירות הסיבים האופטיים HOT Fiber ואת אפליקציית HOT TV, המותאמת לטלוויזיות חכמות, ולצפייה בשידורים חיים וב-VOD, בנוסף הושק גם הסטרימר החדש שמאפשר צפייה בתוכן של הוט גם בטלוויזיות שאינן חכמות, עם עיצוב חדש, הוא פועל על גבי מערכת ההפעלה אנדרואיד TV, דבר שמאפשר התקנה של אפליקציות נוספות, שירותי האפליקציה והסטרימר מועברים על גבי האינטרנט[76].
ערוצי טלוויזיה ב-HOT
[עריכת קוד מקור | עריכה]ערוצים בלעדיים בולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- HOT Senior ערוץ סרטים וסדרות המיועד לגיל השלישי. אפיק 0.
- HOT Real: ערוץ המשדר תוכניות דוקו-ריאליטי מקוריות של HOT, כגון גולסטאר, היחידה, פוליאקובים, Full House וכו'. אפיק 1 בסטרימינג ואפיק 10 בכבלים.
- HOT3: ערוץ המשדר תוכניות מקור וסדרות רכש. אפיק 3.
- HOT DRAMA: ערוץ המשדר תוכניות דרמה מכל העולם. אפיק 4
- HOT Zone: ערוץ המשדר תוכניות אקשן ומתח, בדיבוב נוסף לרוסית. אפיק 5.
- HOT Comedy: ערוץ המשדר תוכניות בידור וסדרות קומדיה. אפיק 6.
- HOT בידור ערוץ העוקב אחר תעשיית הבידור הישראלית, ואף משדר תכנים ישראלים בולטים כגון סרטים, סדרות ועוד. אפיק 7.
- HOT8: ערוץ המדע, התרבות והטבע. אפיק 8.
- HOT cinema 1 סרטים בהקרנות בכורה ושוברי קופות. אפיק 16.
- HOT cinema 2 ערוץ סרטי אקשן, אימה ומד"ב. אפיק 17
- HOT cinema 3 ערוץ סרטי קומדיה וסרטי נעורים. אפיק 18
- HOT cinema 4 ערוץ סרטי דרמה ורומנטיקה. אפיק 19.
- HOT קולנוע ישראלי: אפיק 20. ערוץ סרטים ישראלים מכל הזמנים בשיתוף סרטי יונייטד קינג.
- HOT cinema 5 סרטים קלאסיים בלתי נשכחים. אפיק 21.
- HOT קולנוע רומנטי: ערוץ המשדר סרטים רומנטיים מכל הזמנים. אפיק 31
- HOT MIND: הערוץ מתעסק ביוגה. אפיק 39.
- HOT באזז: ערוץ מבית ערוץ הילדים המשדר את תוכני הילדים המובילים בישראל לכל הגילאים מבית ערוץ הילדים כגון אלישע, משפחה שולטת ועוד. אפיק 73.
- HOT family: ערוץ סרטי ילדים לכל המשפחה. אפיק 87
- PRIDEtv: ערוץ לייף סטייל לקהילה הגאה וחבריה. מבית OUTtv מדיה. אפיק 179.
פרימיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]| חבילות פרימיום | ערוצי פרימיום | ספריות הפרימיום |
|
|
|
ערוצים בעבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- HOT HBO: אפיק 4. הערוץ שידר סדרות של רשת הטלוויזיה HBO. שינה את שמו ב-19 במאי 2025 לערוץ HOT DRAMA.
- ערוץ האופנה: אפיק 175 לשעבר 185. סיים את שידוריו ב-27 בינואר 2025.
- ערוץ הקניות: אפיק 21. סיים את שידוריו ב-25 ביולי 2024.
- HOT קומדי סנטרל: אפיק 6. ערוץ ששידר סדרות קומיות ותוכניות בידור של "קומדי סנטרל" וגם תוכניות מקור ורכש ישראליות. ירד מהאוויר בדצמבר 2022, בעקבות הפסקת שיתוף הפעולה בין הוט ל"קומדי סנטרל" ותכניו ירדו גם משירות ה-VOD. הוחלף בערוץ HOT COMEDY המשדר תוכניות בידור וסדרות רכש קומיות.
- ערוץ טדי: אפיק 70. ערוץ סדרות ותוכניות קומדיה קצרות וגם סדרות מקור של טדי הפקות (״שמש״, ״השיר שלנו״ וכו'). סיים את שידוריו ב-30 בדצמבר 2021. ספריית VOD גם היא ירדה מהשירות, אומנם זמן קצר לאחר מכן חלק מהתכנים חזרו לשירות ה-VOD ללא תוספת תשלום, ב-31 בדצמבר 2022 כל תוכני הערוץ ירדו משירות ה-VOD.
- A+ Kids: אפיק 73. הערוץ עוסק בתמיכה והכנת הילדים בשנותיהם הראשונות בבית הספר תוך התמקדות בנושאים כמו מדע, חשבון ואנגלית. מיועד לילדים בגילאים 4 עד 8. סיים את שידוריו ב-30 בדצמבר 2021.
- ערוץ כוכבי הילדים: אפיק 72. הערוץ שידר תוכניות של כוכבי ילדים כגון נתי הגעתי הופעתי, סבא טוביה, מיכל הקטנה, הדוד חיים, קוגומלו, יובל המבולבל, רינת גבאי, רוי בוי, מני ממטרה, קופיקו, מיקי ועוד. הערוץ הוחלף בערוץ הכוכבים שמשודר גם ב-yes.
- ערוץ KIDZ: אפיק 80. הערוץ החליף את ערוץ הילדים בתחילת שנת 2019, ולאחר 3 שנים בלבד ירד מהשירות ב-31 בדצמבר 2020. תכניו נשארו זמינים ב-VOD.
- ערוץ הבידוד: אפיק 29. ערוץ מיוחד שעלה לאוויר בעקבות המאבק בנגיף הקורונה המיועד בעיקר למי שנשלח לבידוד ביתי, ובו תכנים מהערוצים של HOT, הכוללים גם סדרות מקור, סרטים, תוכניות מערוצי הפנאי ועוד. הערוץ לווה גם בהנחיות משרד הבריאות, ועדכונים אודות המגפה בישראל.
- ערוץ עשר HD: ערוץ ששידר ריאלטי, מערכונים, חדשות, סדרות וכו'. התמזג לערוץ 13 של רשת.
- דיסני XD: ערוץ סדרות אקשן ופעולה לילדים ונוער מבית דיסני. סיים את שידוריו ב-HOT ב-1 בפברואר 2018 ותכני הערוץ משודרים ב-HOT VOD Young. הערוץ שידר חודש אחד בלבד, לאחר הסרת "ערוץ הילדים" ו"לוגי", כדי למנוע מלקוחות לעבור לחברות המתחרות.
- ערוץ הילדים: ערוץ המיועד לקהל הילדים ומשדר בעיקר סדרות מצליחות ואהובות ותוכניות לכל קהל הגילאים. סיים את שידוריו ב-HOT ב-1 בינואר 2018. תכנים מהערוץ זמינים לצפייה ב-HOT VOD Young (הפקות מקור בלבד). חלק מהתכנים ירדו ב-30 במאי 2019, אומנם, ב-23 בפברואר 2020 חלק מהתכנים חזרו בספריות VOD חדשות אחת בשם FOMO המשדרת הפקות ישראליות מהערוץ מכל השנים, וספריית ערוץ הילדים המשדרת את הסדרות המצוירות של הערוץ.
- ערוץ ספיד: ערוץ מבית ערוץ הילדים ששודר רק לילדי HOT (בשם זה), ומשדר תוכני אנימציה ואקשן וגם תוכני מקור החדשים אילת, Oboy ועוד. הערוץ סיים את שידוריו ב-31 בדצמבר 2018, ותכניו ירדו ב-30 במאי 2019 מ-HOT VOD Young.
- HOT Prime: אפיק 517. ערוץ סרטי איכות מכל העולם. תחילה נקרא "סינמה פריים". סיים את שידוריו ב-31 בדצמבר 2017, לאחר העברתו מאפיק 17 לאפיק 517 והפיכתו לפחות זמין ונגיש, זאת בעקבות פיצול זכייניות ערוץ 2 לערוצים 12–13 ומעבר ערוץ 10 לאפיק 14.
- HOT Films: (לשעבר ערוץ 4 / ערוץ הסרטים / HOT סרטים): אפיק 518. ערוץ הסרטים הראשון של חברות הכבלים, אשר היה זמין גם ללקוחות האנלוגיים ולבעלי חבילת הבסיס בלבד. סיים את שידוריו ב-31 בדצמבר 2017, לאחר העברתו מאפיק 18 לאפיק 518 והפיכתו לפחות זמין ונגיש, זאת בעקבות פיצול זכייניות ערוץ 2 לערוצים 12–13 ומעבר ערוץ 10 לאפיק 14.
- HOT Family: אפיק 4. תוכניות דרמה ובידור לכל המשפחה. עלה לאוויר ב-4 בינואר 2009 וסיים את שידוריו ב-HOT ב-1 בינואר 2015. ערוץ זה הוחלף תחילה בערוץ CBS Drama, ולאחר מכן בערוץ HOT HBO (לשעבר "HOT Plus"), המשדר מאז.
- ביפ (ערוץ הצחוק): תוכניות מקור, תוכניות בידור וסדרות קומדיה – אפיק 6. הוחלף על ידי "HOT קומדי סנטרל" ב-1 בינואר 2011, לאחר הסכם עם "ענני תקשורת" בהצעתם להביא את ערוצי חברת Viacom לארץ (MTV, Teen Nick, קומדי סנטרל ועוד).
- MGM: ערוץ המשדר סרטים קלאסיים מבית אולפני MGM. סיים את שידוריו ב-31 במרץ 2016 והוחלף בערוץ AMC.
- MGM HD (אפיק 519 בממירי ה-HD): ערוץ המשדר סרטים קלאסיים של MGM שהומרו לאיכות HD. סיים את שידוריו ב-31 במרץ 2016 והוחלף בערוץ AMC HD.
- ערוץ אנימה: (ידוע גם כ"HOT אנימה") הוא שמו של ערוץ טלוויזיה – אפיק 85. ישראלי המשדר סדרות וסרטי אנימה. וסיים את שידוריו ב-1 בינואר 2008 בהוט.
- הולמרק הוא ערוץ סדרות דרמה לכל המשפחה ממשפחת ערוצי NBC. הערוץ משדר במתכונת סינדיקציה חלקית ושאר התוכניות הן הפקות מקור של הערוץ. ב-28 בדצמבר 2009 הפסיק ערוץ "הולמרק" את שידוריו בישראל לכלל החברות.
- Xtra HOT: ערוץ ששידר סדרות רכש מכל הסוגים – אפיק 5. שידורי הערוץ הופסקו ב-4 בינואר 2009. במקומו עלה ערוץ HOT zone המשדר מאז.
- "HOT קידס": ערוץ סרטי וסדרות ילדים. ירד בעקבות חוסר ביקוש והעלאת הערוץ ניק ג'וניור.
- "הופ! הורים": ערוץ להורים מתחילים והורים שבדרך (מבית היוצר של ערוץ "הופ!"). שידורי הערוץ הופסקו ב-11 בינואר 2010 עקב עליית ערוץ בייבי לאפיק בו הערוץ שודר - ערוץ 75 (בעבר ערוץ 41).
- AXN: ערוץ סדרות אקשן – אפיק 6. שידורי הערוץ הופסקו ב-4 בינואר 2009. במקומו הועבר ערוץ ביפ מאפיק 4 לאפיק 6, באפיק 4 עלה ערוץ HOT Family.
- "אלבום HOT": שירות בלעדי המאפשר לך בפעם הראשונה להעלות על מסך הטלוויזיה עשרות תמונות שלך.
- ערוץ התכלת היה ערוץ טלוויזיה ישראלי יהודי דתי ששודר בשנים 2003–2006.
- סטאר וורלד: ערוץ בידור אסייתי המשדר תוכניות, סדרות, תוכניות אירוח ועוד – אפיק 25. שידורי הערוץ הופסקו בישראל ב-4 בינואר 2009.
- HOT Summer: ערוץ ששידר סרטים ותוכניות לבני נוער במהלך חופשת הקיץ (שנת 2009) – אפיק 20. במקומו ישב ערוץ האח הגדול LIVE, הערוץ תפס את מקומו של האח הגדול LIVE בקיץ חודשיים לאחר שהסתיימה עונת ה-VIP.
- VOOM: ערוץ המשדר תוכניות על אופנה, תיירות וסגנון חיים יוקרתי. כל התכנים בערוץ משודרים ב-HDTV.
- Clubbing TV: ערוץ מוזיקה צרפתי לחובבי מסיבות ומועדונים ומשדר מוזיקת דאנס, שידר בין השנים 2013–2017 (אפיק 88).
- MTV Base: ערוץ מוזיקה מבית MTV ששידר מוזיקה שחורה, והוחלף בשנת 2008 בערוץ MTV Dance. (אפיק 94)[77]
- ספארי KIDS: ערוץ טבע לילדים (מקבוצת "טלית תקשורת"). תכניו היו זמינים ב־Vod Young להזמנה גם לאחר ירידתו כערוץ, בתור חבילה (19.90 לחודש) אך ירד לאחר זמן קצר בעקבות חוסר ביקוש.
- National Geographic HD: אפיק 546. ערוץ המשדר תכנים מבית "נשיונל ג'יאוגרפיק" (בעיקר מדע וטבע) בפורמט HDTV. שידורי הערוץ הסתיימו ב-HOT באפריל 2013. מ-2014 הערוץ משודר באיכות HD ב-yes.
- Cartoon Network: אפיק 85. שודר משנת 2000 עד שנת 2005.
- הום סינמה: ערוץ שפעל בהוט עד 2005 בו היה ניתן להזמין סרטים תמורת תשלום.
- חלק מערוצי המוזיקה של MTV שירדו משידור בבריטניה וברחבי אירופה ב-31 בדצמבר 2025: ערוצי MTV 90s, MTV 80s ו-Club MTV (אפיק 191 ואפיקים 194-193)[78].
שירותי וידאו לפי דרישה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- HOT VOD (אפיק 1): שירות תכנים בהזמנה מיידית לכל הגילאים.
- HOT VOD Young (אפיק 2): שירות הזמנה מיידית של תוכניות וסרטי ילדים ובני נוער. הערוץ מתאים לילדי הגיל הרך עד גילאי הנוער.
- HOT VOD Cinema (אפיק 15): שירות הזמנה מיידית של סרטי קולנוע מכל הז'אנרים. רוב סרטי הערוץ בתשלום, מלבד סרטים בודדים שניתנו בעבר בחינם בהטבה חודשית. בדצמבר 2014 נוספה קטגוריית MOVIE TIME, ספריית סרטים מתחלפים ללא עלות, בשנת 2019, יחד עם מיתוג מחודש של ערוצי הסרטים, שם הקטגוריה שונה ל-Cinema Time.
- HOT VOD Russian (אפיק 112): שירות הזמנה מיידית של תוכניות וסרטים ברוסית. הערוץ מכוון למגזר הרוסי בישראל.
בעבר נכלל בנפרד שירות "HOT VOD HD", שירות ייעודי לתוכן המשודר ב-HD באפיק 501. תכנים באיכות HD מפוזרים בקטגוריות השייכות אליהם ותכנים הקיימים באיכות HD זמינים באיכות זו בלבד בממירים התומכים.
טלפוניה ואינטרנט
[עריכת קוד מקור | עריכה]חברת HOT מורכבת משתי חברות: HOT מערכות תקשורת, המפעילה את הטלוויזיה בכבלים על שלל שירותיה, ו-HOT טלקום המפעילה את הטלפון הקווי ותשתית האינטרנט על גבי הכבלים. "HOT טלקום" הוקמה ב-2003 עם מיזוג חברות הכבלים והחלה לספק תשתית אינטרנט בכבלים. בסוף שנת 2013 חברה הגיעה לכ-744 אלף מנויים לתשתית האינטרנט. ב-2005 קיבלה החברה רישיון להפעיל שירותי טלפוניה קווית פנים-ארצית בקידומת 077, ונכון לסוף שנת 2013 יש לחברה 676 אלף מנויי טלפון. באוקטובר 2009 השיקה החברה, לראשונה בישראל, שירות אינטרנט מהיר במהירות 100 Mbps תחת שם המותג "HOT UFI".
עד לשנת 2020 לא השלימה הוט טלקום חיבור ל-220 יישובים בישראל. משרד התקשורת המליץ לחייב את החברה לספק באופן מיידי את השירותים באמצעות תשתית סלולרית, תוך מתן קצב של 30 מס"ש, וקצב של 100 מס"ש לאחר מכרז התדרים של דור 5[79].
בספטמבר 2020 הוסכם על הצטרפות חברת HOT למיזם IBC אנלימיטד לפריסת רשת סיבים אופטיים, בהשקעה של 170 מיליון ש"ח, כך ש-30% ממנו יישארו בבעלות חברת החשמל, ו-70% הנותרים יהיו בבעלות שווה של קרן תשתיות ישראל, סלקום ו-HOT[80]. ב-3 במרץ 2021 הושק המיזם תחת המותג HOT Fiber[81].
הוט נט
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הוט נט

הוט נט (HOTnet) היא ספקית אינטרנט ישראלית שבסיסה בנוף הגליל. חברת הוט נט שירותי אינטרנט בע"מ היא חלק מקבוצת HOT ונמצאת בבעלות הוט מערכות תקשורת בע"מ. החברה קיבלה רישיון למתן שירותי גישה לאינטרנט בדצמבר 2010. קודם לכן, בתחילת שנות ה-2000, חברת מתב הקימה את ספקית האינטרנט "נון סטופ", במטרה להיות הראשונה שמפעילה שירותי אינטרנט מהיר בפס רחב, אך העיכוב בקבלת הרישיון להפעלת השירות השאיר אותה מאחורי הספקיות הפעילות. לאחר שנכשל ניסיון מיזוג החברה עם נטוויז'ן, היא פשטה את הרגל ב-2001.
שירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביוני 2014 החליטה המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין לקנוס את חברת HOT בסך 1.3 מיליון ש"ח עקב זמני המתנה ארוכים מהסביר במוקדי השירות שלה[82]. בדצמבר 2014 HOT נקנסה שוב בסך 1.6 מיליון ש"ח[83].
יחסי עבודה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עד שנת 2013 היו עובדי הוט בלתי מאוגדים לאחר שניסיונות של טכנאים להתאגד באמצעות הסתדרות העובדים הלאומית וההסתדרות הכללית כשלו מאחר שבית הדין לעבודה קבע כי אינם יכולים להתאגד בנפרד משאר העובדים[84]. בשנת 2013 החל ארגון כח לעובדים לאגד את עובדי הוט ובפרט את עובדי מוקדי השירות שהם רוב המועסקים בחברה. בתגובה העבירה החברה עובדים בבאר שבע ובחיפה מההעסקה ישירה לחברות קבלניות. ביוני 2013 הודיעה כח לעובדים כי הגיע ליציגות בעקבות החתמת 1,200 עובדים על טופסי התפקדות לארגון והכריז על סכסוך עבודה[85], אך ניסיון התאגדות זה כשל. בשנת 2014 התאגדו באופן רשמי עובדי הוט במסגרת ההסתדרות הלאומית[86], וכשנתיים לאחר מכן נחתם הסכם קיבוצי בין החברה לעובדים[87].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ מאיה כהן, חברת HOT מסכמת את שנת 2021: ירידה בהכנסות לצד עלייה בלקוחות הסלולר, באתר כלכליסט, 27 במרץ 2022
- 1 2 3 4 הוט מערכות תקשורת בע"מ: נתונים כספיים באתר מאיה.
- ↑ דוח תקופתי ושנתי לשנת 2015 באתר מאי"ה.
- ↑ דירוג קבוצות התקשורת 2021: מי הקבוצה המכניסה ביותר בישראל?, באתר אייס, 18 במאי 2022
- ↑ נדב נוימן, פטריק דרהי השלים את ההשתלטות שלו על הוט, באתר גלובס, 28 בנובמבר 2011
- ↑ יסמין גואטה, החברות HOT ו–yes השקיעו מאות מיליונים בהשקת HBO. המתחרות הקטנות ייחלשו, באתר TheMarker, 15 בינואר 2026
- ↑ נבו שפיר, העסקה הושלמה: התקבל האישור הסופי למכירת הוט מובייל, באתר גלובס, 31 באוגוסט 2026
- ↑ גסי קסלר, פורטם המכרז הראשון להקמת טלוויזיה בכבלים, מעריב, 25 בנובמבר 1980
- 1 2 שלמה גינוסר, טלויזיית־כבל או משיכת־חבל, דבר, 22 בדצמבר 1980
- ↑ משרד התקשורת - בטול מכרז בדבר הקמה של מערכות טלוויזיה בכבלים והפעלתן, מעריב, 25 בינואר 1981
- ↑ ישראלה דורי, עם ההסכמה בין ציפורי להמר: טלוויזיה מקומית בדרך, העיר, 25 בדצמבר 1981
- ↑ נדב שרגאי, בר־סלע: להקים טלוויזיה בכבלים מיד, כל העיר, 4 במרץ 1983
- 1 2 3 רן גפן, בקרוב אצלו, חדשות, 15 בספטמבר 1987
- ↑ יצחק אורביט, הוצאו המכרזים הראשונים לתחנות טלוויזיה בכבלים, חדשות, 16 בדצמבר 1987
- ↑ רונית אנטלר, "ידיעות" ו״מעריב׳ קיבלו זכיון לטלוויזיה בכבלים, חדשות, 1 באוגוסט 1988
- ↑ רונית אנטלר, נתן זיכיון לשידורי כבלים ל״תבל", חדשות, 9 בנובמבר 1988
- ↑ יגאל קוצר, חברת כייבל-נט תקים את הטלוויזיה בכבלים בחיפה, חדשות, 24 בינואר 1989
- ↑ רונית אנטלר, אילנה ברש, בעלי התחנות הפירטיות יחזירו מלחמה, חדשות, 2 באוגוסט 1988
- ↑ טל שחף, הסטוריה תקשורתית בבת ים: שידור חוקי ראשון בכבלים, מעריב, 9 בנובמבר 1989
- ↑ טל שחף, חברת "כייבל נט" ־ לשליטת מת"ב, מעריב, 21 בדצמבר 1990
- ↑ נעמי לויצקי, אין מקום לקטנים, חדשות, 1 בדצמבר 1989
- ↑ יוחאי רפאלי, ואחרי הכבלים: תחנות רדיו פרטיות, חדשות, 28 במאי 1989
- ↑ אביבה קרול, ICP מחליפה את שמה ל-Hot Vision, באתר גלובס, 23 בדצמבר 2003
- ↑ אביבה קרול, מועצת הכבלים התנתה רכישת גוונים בידי תבל בהקמת ערוץ כבלים נוסף, באתר גלובס, 26 באפריל 1998
- ↑ מועצת הכבלים אישרה במגבלות מכירת רשת עידן לערוצי זהב ולפישמן, באתר גלובס, 5 במרץ 1998
- ↑ אליאב אללוף, מיזוג חברות הכבלים: האילוצים, היתרונות, החששות, באתר גלובס, 10 בנובמבר 1998
- ↑ עידן סולומון, רווח ראשון של 4.2 מיליון שקל לחברת מת"ב במחצית הראשחה של 93', חדשות, 5 באוקטובר 1993
- ↑ שלמה פרידמן, מת"ב: גיוס של 360 מיליון שקל תוך שנה, באתר גלובס, 4 בספטמבר 1997
- ↑ שי שלו, תבל: הפקות מקור - רק � מעלות רכישת התוכן ב-99', באתר גלובס, 28 במרץ 2000
- ↑ צבי לביא, ח"כים: לאפשר חיבור הפריפריה לכבלים - לפני אישור ערוצים ייעודיים, באתר גלובס, 4 בפברואר 1997
- ↑ אלי אברהם, חוצפה ישראלית, באתר העין השביעית, 1 בספטמבר 1996
- ↑ אפי לנדאו, הלוויין שנפל על חברות הכבלים, באתר גלובס, 4 במרץ 1998
- ↑ אמיתי זיו, משרד התקשורת לוחץ על HOT להשלים את פרישת הרשת שלה בפריפריה, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2009
- ↑ אפרת אהרוני, תביעה ייצוגית נגד HOT בסך 60 מ' ש': "מקפחת הפריפריה", באתר גלובס, 27 בדצמבר 2010
- ↑ אמיתי זיו, השימוע המזורז שיפטור את HOT מפרישת תשתיות בפריפריה, באתר TheMarker, 18 באוגוסט 2016
- ↑ נתי טוקר, בדרך למתנה של מיליארד שקל: HOT לא תחויב לפרוש כבלים בפריפריה, באתר TheMarker, 30 במאי 2019
- ↑ איתמר מינמר, הוט לא פרסה תשתיות בפריפריה - ותיקנס במיליונים, באתר מאקו, 14 בדצמבר 2021
- ↑ איי אונליין, מנכ""ל חברת שידורי הטלוויזיה בלוויין יס, איתן רוב, התפטר מתפקידו, באתר TheMarker, 26 בנובמבר 2000
- ↑ רוני קורן-דינר, חצי שנה לאחר העלייה לאוויר: רק 20% מלקוחות YES רוכשים את כל הערוצים, באתר TheMarker, 23 בינואר 2001
- ↑ הדר חורש, YES מורידה מחירים ומציעה ממירים ללא תשלום, באתר הארץ, 22 באפריל 2001
- ↑ רוני קורן-דינר, YES מקום לדאגה, באתר TheMarker, 14 בנובמבר 2001
- ↑ אפי לנדאו, לבנת צפויה להחליט השבוע על שיעור חלון הטירינג בתחרות בין חברות הכבלים ללוויין, באתר גלובס, 29 במרץ 1999
- ↑ גיא הדס, למרות הקשיים: YES לא תבקש להאריך את חלון הטירינג, באתר TheMarker, 24 בינואר 2001
- ↑ גיא רולניק, איך הגיעה תבל לפשיטת רגל, באתר TheMarker, 23 באפריל 2002
- ↑ הדר חורש, רק נס יחזיר את ההשקעות, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2005
- ↑ ערן גבאי, מתב עשויה לקבל כ-660 מיליון שקל במזומן כתוצאה ממיזוג הכבלים, באתר TheMarker, 30 בספטמבר 2002
- ↑ איילה צורף, חברות הכבלים החלו ב"השקה רכה" למותג המשותף HOT, באתר TheMarker, 12 בספטמבר 2003
- ↑ ערן גבאי, אחרי ארבע שנים וחצי הושלם מיזוג הכבלים; דוד תדמור, נציג הבנקים: "יותר מדי טבחים בחשו באותה קדרה", באתר TheMarker, 1 בינואר 2007
- ↑ ערן גבאי, חברת הכבלים HOT מתנתקת מכבליה: משנה את שמה ל-HOT תקשורת ומתמתגת מחדש כספקית סל שירותי תקשורת מלא, באתר TheMarker, 9 ביולי 2007
- ↑ ערן גבאי, הבנקים יפרישו עד סוף השנה כ-650 מיליון שקל בגין חובות תבל, באתר TheMarker, 28 באוגוסט 2003
גיא הדס, אושר הסדר הנושים של תבל; החברה עברה לבעלות הבנקים, באתר גלובס, 11 בספטמבר 2003 - ↑ עירן פאר, מכירת מניות הוט תאפשר לבנקים לבצע רקוברי לחובות מסופקים של חברות הכבלים, באתר גלובס, 21 באפריל 2008
- ↑ גד פרץ, המשקיע הצרפתי פטריק דרהי ממשיך לאסוף מניות HOT: רכש 1.9% מידי בנק דיסקונט, באתר גלובס, 21 במאי 2009
- ↑ בנק לאומי ימכור 15% ממניות HOT למשקיע הצרפתי תמורת 381 מיליון שקל, באתר TheMarker, 3 במאי 2009
גד פרץ, דרהי פרסם הצעת רכש חדשה ל-15% מ-HOT ב-35 שקל למניה, באתר גלובס, 17 בספטמבר 2009
על סף שליטה: פטריק דרהי רכש מקבוצת דלק 12% מ-HOT ב-400 מ' ש' - הגיע לאחזקה של 44% בחברת הכבלים, באתר TheMarker, 15 בנובמבר 2009 - ↑ אמיר טייג, דרהי השלים ההשתלטות על HOT: רכש את חלקו של נוני מוזס תמורת 650 מיליון שקל, באתר TheMarker, 23 ביוני 2011
- ↑ גד פרץ, פטריק דרהי רוכש את מירס תמורת 170 מיליון דולר, באתר גלובס, 10 בדצמבר 2009
- ↑ אמיתי זיו, בנק הפועלים יממן לפטריק דרהי את רכישת מירס, באתר TheMarker, 26 במאי 2010
- ↑ אמיתי זיו ואמיר טייג, דירקטוריון HOT אישר רכישת מירס תמורת 1.3 מיליארד שקל במזומן, באתר TheMarker, 19 ביולי 2011
- ↑ גד פרץ, דרהי: "הוט תציע חבילה של טלוויזיה-אינטרנט-סלולר", באתר גלובס, 12 באפריל 2011
- ↑ דרור רייך וערן אזרן, HOT מנצלת את השפל: תפרסם הצעת רכש בפרמיה של 17%, באתר TheMarker, 31 במאי 2012
- ↑ מיכאל רוכוורגר ואמיתי זיו, דרהי רוצה למחוק את HOT - אך יצטרך להעלות המחיר, באתר TheMarker, 27 באוגוסט 2012
- ↑ מיכאל רוכוורגר, דרהי נאלץ להעלות בעוד 8% את מחיר הצעת הרכש על HOT, באתר TheMarker, 1 בנובמבר 2012
- ↑ גיא בן סימון, הצעת הרכש נענתה ודרהי יצא מהבורסה: HOT חדלה להיות חברה ציבורית, באתר כלכליסט, 27 בדצמבר 2012
- ↑ חגי עמית, דרהי מרחיק את HOT משוק ההון המקומי: "הוא כמעט 4 שנים פה - ולא ראה רווח", באתר TheMarker, 14 בדצמבר 2012
- ↑ הילה ויסברג, 200 טכנאי HOT נדהמו: הזימונים לשימוע לפני פיטורים נשלחו בסמס, באתר TheMarker, 22 באוגוסט 2013
- ↑ אמיתי זיו, הכירו את תל אביב טלקום: חברת השירותים הסודית של HOT, באתר TheMarker, 23 בינואר 2014
- ↑ אלכסנדר כץ, דוחות HOT ל-2016: החברה איבדה 13 אלף לקוחות TV, באתר אייס, 9 במרץ 2017
נתי טוקר, חברת HOT איבדה 11 אלף לקוחות ב-2018 – אך צמחה במובייל, באתר TheMarker, 28 במרץ 2019גיא ארז, הדו"ח שלא פורסם בישראל: HOT איבדה עוד אלפי מנויים למרות מאמצי שיווק אגרסיביים, באתר TheMarker, 22 בנובמבר 2018 - ↑ אביב גוטר, לאחר עיכוב של כמה חודשים: נטפליקס תגיע ל-HOT בפברואר, באתר כלכליסט, 26 בדצמבר 2017
- ↑ אסא ששון, רפאלה גויכמן, קנס חריג של 6 מיליון שקל על הוט: סיכלה רפורמה תחרותית, באתר TheMarker, 18 בינואר 2021
- ↑ מירב קריסטל, מיתוג מחדש: HOT החליפה את הלוגו, באתר ynet, 3 בספטמבר 2018
- 1 2 אמיתי זיו, HOT מנתקת את השירות האנלוגי: "התבאסתי, תיכננתי לראות את חצי הגמר", באתר TheMarker, 9 ביולי 2014
- ↑ אביבה קרול ושמואל דקלו, בג"ץ: מועצת הכבלים והלוויין פעלה בסמכות כשהעניקה ל-YES חלון טירינג, באתר גלובס, 16 בנובמבר 1999
- ↑ אפי לנדאו, YES לוחצת על המועצה לשידורי כבלים ולווין להאריך את תקופת חלון הטירינג, באתר גלובס, 26 בדצמבר 2000
- ↑ רוני קורן-דינר, YES מקום לדאגה, באתר TheMarker, 14 בנובמבר 2001
- ↑ אמיתי זיו, HOT תסגור השירות האנלוגי - מאות אלפים ינותקו מכבלים פיראטיים, באתר TheMarker, 8 באוקטובר 2012
- ↑ אמיתי זיו, נקסט של הוט: כל מה שצריך לדעת - כמה מכשירים כלולים במנוי ומה יש בחבילה?, באתר TheMarker, 28 במרץ 2017
- ↑ סתיו נמר, הוט השיקה את שירות הסיבים האופטיים - HOT fiber, באתר מעריב אונליין, 5 באפריל 2021
- ↑ MTV Base נחסם לצפייה בישראל, באתר ynet, 17 במרץ 2008
- ↑ אלון פרוכטר, אחרי כמעט 40 שנה: MTV תפסיק לשדר מוזיקה בבריטניה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 12 באוקטובר 2025
- ↑ פרישה אוניברסלית - חיבור לשירותי הוט טלקום ביישובים נעדרי תשתית, 26.05.2020, באתר משרד התקשורת
- ↑ גד פרץ, מצטרפת לסלקום ולקרן תש"י: הוט תשקיע 170 מיליון שקל במיזם הסיבים האופטיים, באתר גלובס, 15 בספטמבר 2020
- ↑ אסא ששון, דרהי וגרנות-גולדשטיין השיקו את מיזם הסיבים של HOT: "עד 2025 יחוברו 2 מיליון בתי אב", באתר TheMarker, 3 במרץ 2021
- ↑ אפרת אהרוני וגד פרץ, הוט נקנסה ב-1.3 מ' ש' על המתנה ארוכה במוקד השירות, באתר גלובס, 25 ביוני 2014
- ↑ אמיתי זיו, HOT נתנה ללקוח לחכות שעה על הקו – ותשלם את הקנס הגבוה בתולדותיה, באתר TheMarker, 14 בדצמבר 2014
- ↑ מיקי פלד, עובדי HOT מחדשים הפעילות להקמת ועד, באתר כלכליסט, 25 במאי 2013
- ↑ שי ניב, כוח לעובדים הכריז: הפכנו לארגון היציג של עובדי הוט, באתר גלובס, 2 ביוני 2013
- ↑ חיים ביאור, לאחר כמה ניסיונות כושלים: עובדי HOT התארגנו בהסתדרות הלאומית, באתר TheMarker, 26 במאי 2014
- ↑ אלירן מלכי, חברת HOT חתמה על הסכם קיבוצי עם העובדים, באתר כלכליסט, 10 בפברואר 2016
| שידור ציבורי |
| ||||||
| טלוויזיה מסחרית |
| ||||||
| טלוויזיה בכבלים, בלוויין ו-IPTV |
| ||||||
| אינטרנט |
| ||||||
| טלוויזיה |
| ||||||
| סלולר |
| ||||||
| טלפוניה קווית |
| ||||||